מצודת דוד על מלכים ב ט׳

1 לאחד וכו׳. אמרו רבותינו ז״ל שהיה יונה בן אמתי:

2 חגור מתניך. לילך ולבוא בזריזות, כי החגור במתניו, הוא קל ללכת ומזורז:

1 והקמותו. אמור לו שיקום מבין רעיו, ותביא אותו בחדר לפנים מחדר:

1 ונסתה. תנוס משם, ולא תאחר מללכת, שלא תסתכן כאשר יודע למלך:

1 וילך הנער. וחוזר ומפרש, הנער של הנביא:

1 דבר לי. יש לי מה לדבר עמך:

1 בית אחאב. זרעו ובני ביתו:

2 ונקמתי. על ידיך:

1 משתין בקיר. זה הזכר, שעושה קלוח:

2 עצור. העושר הכנוס בבית:

3 ועזוב. המקנה העזוב על פני השדה:

4 בישראל. רצה לומר: בפירסום, למען יקחו מוסר:

1 יצא. מן החדר:

2 ויאמר. אחד מהם שאלו השלום, רצה לומר: אם הנביא ניבא טוב ושלום, מדוע אם כן בא אליך לבד, ולא אמר לכולנו:

3 המשוגע. כן קראו את הנביא, לפי שבעת שהיה מתבודד בנבואה, היה נדמה להם כמשתגע, על כי לא פנה אז בעניני העולם:

4 אתם ידעתם. כאומר הלא אתם מכירים אותו ואת דבריו, שהמה של מה בכך, לא שלום ולא למלחמה, והיה חפץ להעלים הדבר, עד עת יראה כי יש לאל ידו:

1 שקר. אתה מדבר שקר, כי לא דברי רוח היו, ולזאת הגד לנו:

2 כזאת וכזאת. וחזר ומפרש: כה אמר ה׳ וכו׳:

1 תחתיו. תחת יהוא, לשבת למעלה מכולם, כדרך המלך:

2 אל גרם המעלות. על המעלות עצמן:

1 ויתקשר. עשה קשר עם השרים שהיו עמו:

2 ויורם היה שומר. אז היתה ישיבת קביעתו ברמות גלעד, לשמור העיר מחיל חזאל:

1 וישב. לפי שעה שב מרמות גלעד, להתרפא ביזרעאל:

2 אם יש נפשכם. אם יש רצונכם שאמלוך אני, שמרו לבל יצא מי מן העיר, כי פן ילך ויגיד ביזרעאל, ויהיה המלך נשמר:

1 בבואו. בעת בוא רבוי העם אשר עם יהוא, ראה אותם הצופה, אבל עדיין לא הכיר אם של יהוא המה:

2 ויאמר השלום. הרכב אמר להם השלום, רצה לומר: אם בואם בעבור השלום, או למלחמה:

1 מה לך ולשלום. מה לך שתשאל השלום, האם נוגע בך הדבר:

2 סוב אל אחרי. ללכת עם אנשי, ולא תשוב אל המלך:

1 והמנהג. הנני רואה הנהגת העם הבא, הוא כמנהג יהוא, אשר הנהגתו בשגעון, מבלי סדר וישוב הדעת:

2 בן נמשי. בן בנו של נמשי:

1 אסור. קשור הסוסים אל הרכב:

1 מה השלום. מהו השלום הראוי, עד שיהא תשלום גמול זנוני איזבל וכו׳, וכאומר, וכי ראוים אתם לשלום:

1 ויהפוך. הפך ידיו האוחזות ברסני הסוסים, להפכם לאחור ולנוס:

2 מרמה. רצה לומר: הנה קשר ומרד, ובמרמה היו מראים עצמם כאוהבים:

1 מלא ידו. שם כל ידו במלואה בקשת, לירות בכח רב:

2 ויכרע. כרע על ברכיו:

1 כי זכר. תן דעתך לזכור, כי אני ואתה את אשר היינו רוכבים צמדים ומחוברים אחרי אחאב, ואז נשא ה׳ עליו את המשא הזה, על ידי אליהו:

1 אם לא. כה אמר אם לא וכו׳ ורצה לומר: האם לא את דמי וכו׳ ראיתי אמש, כי למחרת הריגת נבות ירד אחאב לרשת כרמו, ואז אמר לו אליהו בדבר ה׳: אם לא את דמי וכו׳ ראיתי אמש, והם צועקים ומבקשים עליו דין:

2 ודמי בניו. יש מרבותינו ז״ל אמרו סנהדרין מח ב: שהרג גם בניו, ומהם אמרו: בניו שהיה עתיד להוליד:

3 ושלמתי לך. גם זה דברי אליהו שאמר בשם ה׳, שיקבל גמולו בחלקת נבות:

4 ועתה. הואיל ודבר ה׳ הוא, השליכהו אל החלקה ההיא:

1 גם אתו הכהו. כי גם הוא מבית אחאב, עובד עבודת גלולים כמוהם:

2 אל המרכבה. בעודו יושב במרכבה:

3 במעלה גור. כאלו אמר, והכהו במעלה גור, וקצר הכתוב, וסמך על מה שאמר גם אותו הכהו:

4 את יבלעם. סמוך ליבלעם:

5 וינס מגדו. אחרי אשר הכהו, נס אל מגידו:

6 וימת שם. רצה לומר: הומת בדבר הקשר ההיא של יהוא, כי בדברי הימים ב כב ט נאמר שמת בשומרון, כי לשם בא ממגידו:

1 בקבורתו. אשר כרה לו בחייו:

1 ובשנת אחת עשרה. רוצה לומר: אחר שעבר שנת י״א, כי בי״ב מלך, וכמו שנאמר למעלה ח כה: בשנת שתים עשרה וכו׳, כי יהורם אביו מלך בה׳ ליורם בן אחאב, וימי מלכותו ח׳ שנים מקוטעות, וכלו אם כן בי״ב ליורם בן אחאב, ואז מלך אחזיה:

1 ותשם בפוך עיניה. כמו ותשם פוך בעיניה, וכן תהלים עד ז: שלחו באש מקדשך, ומשפטו: שלחו אש במקדשך:

2 ותיטב את ראשה. תקנה צעיף ראשה וקשטה עצמה, למצוא חן בעיני יהוא, לבל יהרגנה:

1 השלום. האם תרצה להיות עמי בשלום:

2 זמרי הורג אדניו. לפי שגם זמרי הרג את המלך אלה בן בעשא, לזה קראה אותו בשם זמרי, וכאילו באה להקל אשמתו, לומר שכבר היה לעולמים, וכדי להחניפו אמרה כן:

1 מי אתי מי. מי בעזרתי:

2 וישקיפו אליו. כאומרם הננו למצותיך:

1 שמטוה. הזיזו אותה מן החלון, להפילה לארץ:

2 וירמסנה. יהוא רמסה ברגליו:

1 פקדו נא. זכרו את הארורה הזאת וקברוה, כי בת מלך היא, ואין מדרך המוסר לנהוג בה בזיון אחר המיתה:

1 כי אם הגולגולת וכו׳. ושאר כל הגוף אכלו הכלבים, כדבר ה׳ ואמרו רבותינו ז״ל פרקי דרבי אליעזר פרק יז: בזכות שהיתה מרקדת ברגליה, ומטפחת בידיה, ומרכנת בראשה, לפני הכלה לשמחה, לזה נשארו ולא אכלוה הכלבים:

1 דבר ה׳ הוא. ולא במקרה בא:

1 כדומן. כזבל המפוזר בארץ, כן היו אבריה מפוזרים:

2 זאת איזבל. כי רוב הגוף אכלו הכלבים, והנשאר לא היה שמה עליה